דרגת הנכות המחייבת של המוסד לביטוח לאומי 

דרגת הנכות המחייבת של המל"ל

בימים אלו מלאו שבע שנים להסדר המומחים הרפואיים שהונהג בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
ההסדר עורר בשעתו ויכוח ציבורי נוקב. מתקיניו הציגו אותו כמהפכה שבאה למנוע סחבת ובזבוז משווע של משאבים. אחרים וביניהם שופטים, ביקרו אותו כמלא חורים ככברה.

אחד מעיקרי ההסדר קובע כי כאשר תאונת הדרכים מהווה גם תאונת עבודה (למשל כשהנסיעה היא בדרך למקום העבודה או ממנו), מחייבת דרגת הנכות שנקבעה על ידי הוועדות הרפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי גם את בית המשפט.

חברות הביטוח עטות כמוצאות שלל רב על הנכויות הנמוכות שקובע המוסד. הן מתנגדות לכל נסיון של מבוטח להביא למינוי מומחה מטעם בית המשפט, שיסתור את קביעת הנכות מטעם המוסד.

סוגיה זו נדונה זה מכבר בבית המשפט המחוזי בירושלים.

האירוע

מיכאל שרביט נפגע בתאונת דרכים שהיתה גם תאונת עבודה והסתבר כי הוועדה הרפואית לערעורים של המוסד קיימה שני דיונים בענינו.

בדיון הראשון, בנוכחות המבוטח, לא הצליחה הוועדה להגיע למסקנה סופית וביקשה מיוזמתה מעקב סמוי, מורחב ומקיף אחר שרביט.

בדיון השני, הפעם שלא בנוכחות שרביט, חזתה הוועדה בסרט וידאו סמוי בו נראה שרביט כשהוא מכופף את מרפקו ואוחז חפץ בידו הפגועה.

פעילות יתר של הוועדה הרפואית

השופט דוד חשין יצא בביקורת נוקבת כנגד פעילות היתר של הוועדה הרפואית.

מדובר בגוף שהוא מעין - שיפוטי, קובע חשין, המצווה על כללי הצדק הטבעי. גוף זה מכריע בסכסוכים שבין המבוטח לבין המוסד. לפסיקתו נודעת חשיבות מרחיקת לכת, שכן היא מחייבת את המבוטח לא רק כלפי המוסד, אלא גם כלפי חברת הביטוח בדיון בבית המשפט.

לאור זאת מוטלת על הוועדה החובה לאפשר למבוטח להופיע בפניה, להשמיע את טענותיו ולהגיב על הדברים שהוטחו כלפיו.

השופט חשין מביע תרעומת גם על תפקיד החקירה מטעם, שנטלה על עצמה הוועדה הרפואית. יוזמה כזו אינה הולמת את מעמד הוועדה הרפואית. אין זה מתפקידה ליזום איסוף ראיות סמויות לטובת המוסד שהוא בעצם בעל דין הבא להתדיין בפניה.

השופט דחה גם מכל וכל את טענת חברת כלל, כי הוועדה נאלצה לפעול כפי שפעלה משום ששרביט סירב לשתף עימה פעולה וכי ענינית לא קופחה זכות הטיעון שלו.

מידע סמוי ללא מתן זכות תגובה למבוטח

אפילו כך, קובע חשין, אין הדבר יכול להצדיק קבלת החלטה בענינו של מבוטח על יסוד מידע סמוי כשלא ניתנה לו הזדמנות להגיב על אותו מידע. פגם זה ענינו הפרת כללי הצדק הטבעי שהם מזכותו של הנפגע ומחובתה של הוועדה.

השופט הוסיף ופסק כי גם אם היתה לו סמכות להחזיר את הדיון לוועדה - סמכות הנתונה בספק - גם אז, בשל התנהגות הוועדה ויוזמתה להזמין מעקב סמוי, הוא לא היה עושה כן.

השופט חשין העדיף לפיכך למנות מומחה בלתי - תלוי מטעם בית המשפט.

מסמך 36